שמחה בחנוכה

(א') ברמב"ם: הלכות מגילה-וחנוכה פרק ג הלכה ג: ...ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת הימים האלו שתחלתן מליל חמשה ועשרים בכסלו ימי שמחה והלל... וימים אלו הן הנקראין חנוכה והן אסורין בהספד ותענית כימי הפורים, והדלקת הנרות בהן מצוה מדברי סופרים כקריאת המגילה.

ולי הקטן קושיא עצומה בת עשרות שנים, שאף רב עדיין לא ענה לי עליה תשובה מספקת: איך מתרצים עצמם אלה מן הפוסקים אשר מצד אחד מעתיקים את לשונו-הזהב של רמב"ם בהקדמתו ה"היסטורית" לכאורה [אך היא כתובה בספר הלכה!], מילה-במילה ממש, ועם המילים ימי שמחה, ומיד אח"כ, סותרים את ה"שמחה" אשר ללא כל הגבלות ותנאים היא הרי מפורשת בדבריו! והנה הם ממעיטים אותה, ובנשימה אחת אומרים מייד: שהסעודות שעושין בהן "אינן מצווה"? וצע"ג.

לחץ כאן

לחץ כאן להמשך קריאה